#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק. ב' בע""ח שמוזכר כאן שמפסיק מחמתם. ב] אופן שמפסיק בנחש [תוס']."	א' עקרב. [שמסוכן לעקוץ יותר משנחש מוכן לישוך. ובנפל לחפירה מליאה נחשים שמעידים עליו שמת, שם אגב איצצא מזקי].<br>ושוורים. [אפי' תם, ולאו דוקא שחור ביומי ניסן].<br>ב] אם היה נחש מרתיע לבא כנגדו פוסק לפי שבא כנגדו בכעס מתכוין להזיקו.	ברכות לג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבדלה בחונן הדעת. מדוע. 2	אמר רב יוסף מתוך שהיא חכמה קבעוה בברכת חכמה ורבנן אמרי מתוך שהיא חול לפיכך קבעוה בברכת חול.	ברכות לג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נחלקו היכן אומרים הבדלה בתפילה. וניחזי היכן תקון אנשי כנסת הגדולה.	בתחילה קבעוה בתפלה העשירו קבעוה על הכוס הענו חזרו וקבעוה בתפלה. ובשעה שאמרו על הכוס נשתכח תקנת עזרא היכן אומרים בתפלה.	ברכות לג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איבעיא להו המבדיל על הכוס מהו שיבדיל בתפלה. פשיטותא.	"אמר רב נחמן בר יצחק קל וחומר מתפלה ומה תפלה דעיקר תקנתא היא [עי' רשב""א] אמרי המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס, המבדיל על הכוס דלאו עיקר תקנתא היא לא כל שכן."	ברכות לג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נחלקו אם מבדיל בתפלה צריך לחזור ולהבדיל על הכוס. מה נפסק, ומדוע.	רבא- כי קידוש מה קידוש אף על גב דמקדש בצלותא מקדש אכסא אף הבדלה נמי אף על גב דמבדיל בצלותא מבדיל אכסא.	ברכות לג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לרבנן אומרים הבדלה בחונן הדעת. מה עושים ביו""ט שחל במוצ""ש. 2<br>ומה לא עושים, ומדוע."	"יש מ""ד שאומרים בהודאה, כמו שדעת ר""א תמיד בכל מוצ""ש. אבל לא כר""ע שבכל מוצ""ש ס""ל שהוא ברכה רביעית בפנ""ע, משום שכמו שתמיד לא עבדינן כוותיה משום שי""ח תקון ולא י""ט, ה""נ לא תיקון ח' אלא ז' ברכות.<br>ורב ושמואל תקינו מרגניתא בבבל, לומר ותודיענו [בתוך ברכה רביעית, לפני ותתן לנו]."	ברכות לג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האומר על קן צפור יגיעו רחמיך משתקים אותו. מדוע. 2	רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא חד אמר מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית [שרק על אלה חס]. וחד אמר מפני שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים ואינן אלא גזרות [להודיע שאנחנו עבדיו ושומרי מצוותיו].	ברכות לג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר רבי זירא כל האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי מיתיבי הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה מגונה הוא דהוי שתוקי לא משתקינן ליה. תי' הגמ', ופי' רש""י ור""ח."	"הא דאמר מילתא מילתא ותני לה והא דאמר פסוקא פסוקא ותני ליה. ופי' רש""י שבאומר פסוק שלם וחוזר משתקים, דהוי כמקבל עליו ב' רשויות. אבל במילתא מילתא רק משתקים, דדמי למתלוצץ ולא למקבל ב' רשויות.<br>ותוס' הביאו מר""ח להיפך, וכ' שלשון הגמ' לא משמע כך. [עי' רש""ש מהגר""א]."	ברכות לג:		
